Friday, November 18, 2011

I feel like men are more romantic than women. When we get married we marry, like, one girl, 'cause we're resistant the whole way until we meet one girl and we think I'd be an idiot if I didn't marry this girl she's so great. But it seems like girls get to a place where they just kinda pick the best option... 'Oh he's got a good job.' I mean they spend their whole life looking for Prince Charming and then they marry the guy who's got a good job and is gonna stick around. 

/Blue Valentine

Wednesday, July 20, 2011

בר

את בר פגשתי לפני שנים רבות. בסביבות כיתה ח'-ט', במש"צים איכשהו. הכרתי אותו בשלוש שנים האחרונות לאט לאט טוב יותר וטוב יותר.
היחסים שלנו עמדו בתחום הידידות פלוס מינוס, סתם כשיש מסיבונת אז אנחנו מתראים.
אז היתה מסיבונת לתמיר. והמפתחות לאוטו נלקחו על ידי חן בשלב של הערב ועד שקלטתי את זה היא כבר היתה במקלחת בבית שלה. אחרי שאף אחד לא היה מוכן לקחת אותי אליה ולהחזיר אותי הייתי צריכה לחכות לבר שיתאושש מכמות האלכוהול ששתה כדי שיוכל להקפיץ אותי.
אחרי שכל הערב הוא חיבק אותי ולא הרפה נשכבתי על ידו והוא נישק אותי בשלב מסויים, ואז לא הפסיק ללטף. הוא שאל אותי אם אני רוצה שנהיה ביחד ואמרתי לו שאני לא יודעת כי הוא הולך לקורס קצינים עכשיו מה שהופך את זה לסופר בעייתי. הוא אמר שאני מדברת שטויות וכי על זה יהיה אפשר להתגבר (אני עדיין בספק), והשאלה היחידה בכל העסק הזה זה אם אני רוצה אותו ובא לי עליו או לא. אז שיקרתי ואמרתי שכן.
מאז הוא בא אליי, באתי אליו, הלכנו לים. אני נראה לי מתחילה לחבב אותו יותר ויותר לאט לאט.
אבל שום דבר לא הכין אותי למה שקרה היום-
אחרי שהייתי בקניון הזהב במטרה להוציא לנועה תעודת סטודנט, והייתי בים, במטרה לתכנן קצת לונדון, הלכתי אליו. אמא שלו פתחה לי את הדלת והצייגה אותי בפני חבר שלה: ".. תכיר, זאת חברה של בר".
אף פעם לא קרה לי שמישהו הציג אותי בתור חברה של. או שהוגדרתי בתור חברה של.

ועכשיו אני נוסעת ללונדון, לא הולכת לראות אותו יותר מ10 יום. וזה בטח יגמר. אני מרגישה נורא